איך מזהים פייק ניוז: מדריך לצרכן חדשות ביקורתי בעידן הרשתות

בכל יום עוברות מול עינינו עשרות ידיעות: בקבוצות ווטסאפ משפחתיות, בפיד של הרשתות החברתיות, בהתראות באפליקציות ובשיחות עם חברים. חלקן מדויקות, חלקן חלקיות, וחלקן שקריות לגמרי. בישראל, שבה החדשות הן כמעט ספורט לאומי ושבה תקופות של מתיחות מגבירות את הצמא למידע, שמועות וידיעות כוזבות מתפשטות במהירות מסחררת. היכולת להבחין בין מידע אמין למידע מטעה הפכה לכישור הכרחי. המדריך הזה מציע כלים מעשיים לכל מי שרוצה להיות צרכן חדשות ביקורתי יותר.

מה זה בעצם פייק ניוז

המונח פייק ניוז משמש לתיאור תופעות שונות. יש ידיעות שקריות שנבדו במכוון, כדי להשפיע על דעת הקהל, להרוויח מקליקים או לזרוע פחד. יש מידע מטעה, שבו פרטים נכונים מוצגים בהקשר שגוי, למשל תמונה אמיתית מאירוע ישן שמוצגת כאילו צולמה היום. ויש טעויות תמימות שמתפשטות כי אנשים משתפים לפני שבודקים.

ההבחנה חשובה, כי היא מזכירה שלא כל מי שמפיץ מידע שגוי עושה זאת בכוונה רעה. לעיתים קרובות, האנשים שמעבירים שמועה הם קרובים ומכרים שרוצים להזהיר או לעדכן. דווקא בגלל זה, האחריות של כל אחד מאיתנו לבדוק לפני שמשתפים היא כל כך משמעותית.

עצרו לפני שמשתפים

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא פשוט לעצור. ידיעות שקריות בנויות לעיתים קרובות כדי לעורר רגש חזק: כעס, פחד, תדהמה או שמחה לאיד. כשקוראים משהו שגורם לנו להתרגש מאוד, זה בדיוק הרגע לקחת נשימה ולשאול אם זה באמת נכון.

שאלו את עצמכם מי פרסם את המידע, מתי, והאם יש לו אינטרס. האם הידיעה מופיעה גם בכלי תקשורת מוכרים ואמינים? האם יש שם של מקור, או רק ניסוחים כמו אומרים ש או שמעתי ממישהו? הודעה שמסתיימת בבקשה להעביר לכל אנשי הקשר שלכם צריכה להדליק נורה אדומה.

בדיקת המקור והתאריך

כדי לבדוק ידיעה, כדאי לחפש את הכותרת או את הפרטים המרכזיים במנוע חיפוש. אם מדובר באירוע משמעותי, סביר שכלי תקשורת מרכזיים ידווחו עליו. אם רק אתר לא מוכר אחד מפרסם את הסיפור, יש סיבה לחשוד. כדאי גם לבדוק את כתובת האתר, כי יש אתרים שמחקים את המראה של כלי תקשורת מוכרים עם כתובת שונה במעט.

התאריך חשוב לא פחות. ידיעות ישנות חוזרות לסבב שוב ושוב ומוצגות כאילו התרחשו היום. כתבה אמיתית מלפני כמה שנים עלולה להטעות לגמרי כשהיא מופצת מחדש בלי הקשר. בדקו מתי פורסם המקור המקורי.

תמונות וסרטונים: לא כל מה שרואים קרה

תמונות וסרטונים נתפסים כראיה חזקה, אבל גם הם עלולים להטעות. תמונה אמיתית יכולה להיות מאירוע אחר, ממדינה אחרת או משנה אחרת. סרטון יכול להיות ערוך כך שחלקים חשובים הושמטו. ובשנים האחרונות, כלים של בינה מלאכותית מאפשרים ליצור תמונות וקולות מזויפים שנראים אמינים מאוד.

חיפוש תמונה הפוך, כלומר העלאת התמונה למנוע חיפוש כדי לראות איפה עוד הופיעה, הוא כלי פשוט ויעיל. הוא עשוי לחשוף שהתמונה פורסמה כבר לפני שנים בהקשר אחר לגמרי. בסרטונים, כדאי לשים לב לפרטים כמו שלטים, מזג אוויר, ביגוד ושפה, שיכולים לרמוז על המקום והזמן.

סימני אזהרה נפוצים

הנה כמה סימנים שצריכים לעורר חשד:

• כותרת סנסציונית במיוחד, עם סימני קריאה רבים או מילים כמו בלעדי ושערורייה.
• היעדר מקור ברור או ציטוט של גורם אנונימי בלבד.
• שגיאות כתיב ודקדוק רבות, או עיצוב לא מקצועי.
• דחיפות מלאכותית, כמו הוראה להעביר מיד לכולם.
• הבטחות מפתות מדי, כמו מענק כספי למי שלוחץ על קישור.
• מידע שמאשר בדיוק את מה שכבר חשבנו, בלי שום מורכבות.

הסימן האחרון חשוב במיוחד. כולנו נוטים להאמין למידע שמתאים לדעות שלנו ולפקפק במידע שסותר אותן. ההטיה הזאת טבעית, אבל כדאי להיות מודעים לה ולבדוק בקפדנות דווקא את מה שנראה לנו נכון מדי.

בזמני חירום

בתקופות של מלחמה, מבצע צבאי או אירוע ביטחוני, הסכנה של מידע כוזב גדלה. שמועות על אירועים שלא קרו, הודעות מזויפות בשם גורמים רשמיים וסרטונים מפוברקים עלולים לגרום לפאניקה, לפגוע במשפחות ואף לסייע לגורמי אויב. בתקופות כאלה, כדאי להסתמך על ההנחיות הרשמיות של פיקוד העורף ושל הרשויות, ועל כלי תקשורת מוכרים.

חשוב במיוחד להימנע מהפצת שמות ותמונות של נפגעים לפני שהמשפחות עודכנו, ומהפצת מידע על מיקומים של כוחות. גם אם הכוונה טובה, הנזק עלול להיות גדול.

תפקידם של גופי בדיקת העובדות

בעולם ובישראל פועלים גופים וכלי תקשורת שמתמחים בבדיקת עובדות. הם בוחנים טענות שמתפשטות ברשת, בודקים את המקורות ומפרסמים את המסקנות. כשנתקלים בידיעה חשודה, כדאי לבדוק אם כבר נבדקה. עם זאת, גם כאן כדאי לקרוא בביקורתיות ולבחון את הנימוקים ולא רק את השורה התחתונה.

לחנך את הדור הבא

ילדים ובני נוער צורכים חדשות בעיקר דרך הרשתות החברתיות וסרטונים קצרים, ולעיתים קרובות אינם מבחינים בין תוכן עיתונאי, פרסומת ודעה אישית. שיחה פתוחה בבית על מה שהם רואים, תרגול משותף של בדיקת מקורות ודוגמה אישית של הורים, יכולים לעזור לפתח אצלם חשיבה ביקורתית.

כשמגלים שטעינו

כולנו עלולים ליפול בפח מדי פעם. מה שחשוב הוא איך מגיבים. אם שיתפתם ידיעה שהתבררה כשקרית, כדאי למחוק אותה ולכתוב תיקון באותו מקום שבו שיתפתם, למשל באותה קבוצה. זה אולי מעט מביך, אבל זה מונע מהשמועה להמשיך להתגלגל ומשמש דוגמה טובה לאחרים.

לסיכום, אי אפשר לעצור לגמרי את זרם המידע הכוזב, אבל כל אחד מאיתנו יכול להפסיק להיות חוליה בשרשרת שלו. עצירה לפני שיתוף, בדיקת מקור ותאריך, זהירות עם תמונות וסרטונים ומודעות להטיות האישיות שלנו, הם כלים פשוטים שהופכים אותנו לצרכני חדשות אחראיים יותר.