פחות זורקים, יותר חוסכים: מדריך מעשי לצמצום בזבוז מזון בבית
חלק ניכר מהמזון שאנחנו קונים מגיע לפח. טיפים לתכנון קניות, לאחסון נכון, להבנת תאריכי תפוגה ולשימוש יצירתי בשאריות, לטובת הכיס והסביבה.
כמעט בכל בית מכירים את הרגע: פותחים את המקרר אחרי כמה ימים ומגלים ירקות נבולים, יוגורט שעבר את התאריך וחצי סיר של תבשיל שנשכח מאחור. נדמה שמדובר בכמויות קטנות, אבל כשמצרפים את זה לאורך שנה, ולכל משקי הבית בישראל, מתקבלת כמות עצומה של מזון שמגיע לפח. בזבוז מזון פוגע בכיס, כי זרקנו כסף שהוצאנו, ובסביבה, כי כל המים, האנרגיה והקרקע שהושקעו בייצור המזון הלכו לריק, והמזון שמתפרק באתרי הטמנה פולט גזי חממה. החדשות הטובות הן שאפשר לצמצם את הבזבוז בלי מאמץ גדול.
למה אנחנו זורקים כל כך הרבה
הסיבות לבזבוז מזון בבית מגוונות. קונים יותר ממה שצריך, בגלל מבצעים, רעב בזמן הקנייה או חוסר תכנון. מאחסנים לא נכון, כך שהמזון מתקלקל מהר. מתבלבלים בתאריכים ומשליכים מזון שעדיין טוב לאכילה. ומבשלים כמויות גדולות מדי, שהשאריות שלהן נשכחות.
בישראל יש גם היבט תרבותי. האירוח הנדיב, השולחנות העמוסים בחגים ובשבתות והחשש שלא יהיה מספיק לכולם, מובילים לא פעם לבישול של כמויות גדולות. אין צורך לוותר על האירוח, אבל אפשר לתכנן אותו בצורה חכמה יותר.
תכנון לפני הקנייה
הצעד החשוב ביותר מתרחש עוד לפני שמגיעים לסופר. תכנון של הארוחות לשבוע הקרוב, גם בקווים כלליים, עוזר לקנות רק את מה שצריך. כדאי לבדוק מה כבר יש במקרר ובמזווה, ולבנות את התפריט סביב מה שצריך להשתמש בו בקרוב.
רשימת קניות היא כלי פשוט ויעיל. היצמדות אליה מקטינה קניות אימפולסיביות. כדאי להיזהר ממבצעים של קנה שלושה קבל אחד חינם על מוצרים מתכלים, אם אין סיכוי סביר להשתמש בכולם. וכלל ותיק אבל נכון: לא ללכת לסופר רעבים.
אחסון נכון מאריך חיים
הרבה מזון נזרק פשוט כי אוחסן לא נכון. הנה כמה עקרונות שימושיים:
- לשמור על טמפרטורה נכונה במקרר, ולא להעמיס אותו עד כדי חסימת זרימת האוויר.
- לאחסן עשבי תיבול בכוס מים או עטופים במגבת נייר לחה בתוך קופסה.
- להפריד פירות שמשחררים גז הבשלה, כמו בננות ותפוחים, מירקות רגישים.
- להעביר שאריות לקופסאות שקופות ולסמן עליהן תאריך.
- להשתמש בכלל ראשון נכנס ראשון יוצא, ולהזיז את המוצרים הישנים קדימה.
המקפיא הוא אחד הכלים הטובים ביותר נגד בזבוז. לחם, פירות בשלים מדי, תבשילים, מרקים ואפילו עשבי תיבול קצוצים בשמן זית ניתן להקפיא ולהשתמש בהם מאוחר יותר.
להבין את התאריכים
אחד המקורות הגדולים לבלבול הוא התאריכים על האריזות. חשוב להבחין בין תאריך שמסמן עד מתי המוצר בטוח לאכילה, לבין תאריך שמסמן עד מתי הוא באיכות מיטבית. מוצרים רגישים, כמו בשר, עוף, דגים ומוצרי חלב טריים, צריך לצרוך עד התאריך ולא אחריו, משיקולי בטיחות.
לעומת זאת, מוצרים יבשים כמו פסטה, אורז, קטניות ושימורים, נשארים לעיתים קרובות ראויים לאכילה גם זמן מה אחרי התאריך המומלץ, כל עוד האריזה שלמה והמראה והריח תקינים. כאשר יש ספק לגבי בטיחות המזון, עדיף לא לקחת סיכון. בכל מקרה, כדאי לקרוא בעיון את הסימון ולהכיר את ההבדלים.
שימוש יצירתי בשאריות
שאריות אינן חייבות להיות משעממות. ירקות שמתחילים לנבול מתאימים מצוין למרק, לשקשוקה, לפשטידה או לרוטב פסטה. לחם יבש הופך לקרוטונים, לפירורי לחם או לפודינג. פירות בשלים מדי הם בסיס מעולה לשייק, לעוגה או לריבה ביתית.
אורז או פתיתים מהיום הקודם אפשר להפוך לאורז מוקפץ עם ירקות וביצה. שאריות עוף או בשר משתלבות בכריכים, בסלטים או במילוי לפשטידה. ערב שאריות קבוע פעם בשבוע, שבו מנקים את המקרר ויוצרים ארוחה ממה שיש, הוא הרגל משפחתי שחוסך כסף ומעודד יצירתיות.
בחגים ובאירועים
בחגים ובאירועים משפחתיים הסיכון לבזבוז גדל. כדאי להעריך מראש כמה אורחים יגיעו ולבשל בהתאם, לזכור שאנשים אוכלים פחות ממה שנדמה כשיש מגוון גדול של מנות, ולהכין קופסאות כדי לשלוח שאריות הביתה עם האורחים.
אם בכל זאת נשאר אוכל רב, אפשר לבדוק אפשרויות של תרומה. בישראל פועלים ארגונים שמצילים מזון מאירועים וממסעדות ומעבירים אותו לנזקקים, בהתאם לכללי בטיחות מזון. שווה להכיר את הפעילות באזור שלכם.
מה עושים עם מה שבכל זאת נזרק
גם במשק הבית המתוכנן ביותר יהיו קליפות, גרעינים ושאריות שאינן ראויות למאכל. במקומות שבהם יש פח חום לפסולת אורגנית, כדאי להשתמש בו, כדי שהפסולת תהפוך לקומפוסט או לאנרגיה. מי שיש לו גינה או מרפסת יכול להקים קומפוסטר ביתי ולהפוך את השאריות לדשן לצמחים.
כלים דיגיטליים שעוזרים
כיום יש לא מעט אפליקציות שיכולות לעזור. יש כאלה שמאפשרות לנהל רשימת קניות משותפת לכל בני הבית, כך שאף אחד לא קונה פעמיים את אותו מוצר. אחרות עוזרות לתכנן תפריט שבועי לפי מה שיש במקרר או מציעות מתכונים על בסיס מרכיבים שנשארו. בחלק מהערים פועלות גם יוזמות קהילתיות לשיתוף מזון עודף בין שכנים, שמאפשרות להעביר מוצרים שלא תספיקו לצרוך למי שישמח בהם.
גם צילום מהיר של המקרר לפני היציאה לסופר הוא טריק פשוט שעובד. כשעומדים מול המדף ולא בטוחים אם נשאר חלב או ביצים בבית, מבט בתמונה חוסך קנייה מיותרת ומונע הצטברות של מוצרים שיגיעו בסוף לפח.
לסיכום, צמצום בזבוז מזון הוא אחד הצעדים הפשוטים שבהם כל משפחה יכולה לחסוך כסף ולתרום לסביבה בו זמנית. תכנון קניות, אחסון נכון, הבנת התאריכים, שימוש יצירתי בשאריות ותכנון חכם של אירועים יכולים להקטין משמעותית את מה שמגיע לפח. כל ארוחה שלא נזרקה היא רווח קטן לכולנו.