מאמצים כלב מעמותה: איך עוברים את השבועות הראשונים בבית החדש

בכל שנה אלפי כלבים בישראל מוצאים בית חדש דרך עמותות, כלביות עירוניות וימי אימוץ שמתקיימים בסופי שבוע ברחבי הארץ. מי שאימץ פעם כלב יודע שהרגע שבו מכניסים אותו בפעם הראשונה הביתה מרגש במיוחד, אבל גם מבלבל. הכלב לא מכיר את הריחות, את הרעשים, את בני המשפחה ואת השגרה, ולפעמים הוא מגיע עם עבר לא פשוט. החדשות הטובות הן שעם הכנה נכונה, סבלנות ומעט ידע, רוב הכלבים מסתגלים יפה ומפתחים קשר חזק עם המשפחה החדשה.

לפני שהכלב מגיע: מכינים את הבית

ההכנה מתחילה עוד לפני יום האימוץ. כדאי לבחור פינה שקטה בבית שבה יעמדו מיטה או מזרן, קערת מים וקערת אוכל. הפינה הזאת תהיה המקום הבטוח של הכלב, שאליו הוא יוכל לסגת כשהוא מרגיש מוצף. עדיף שלא תהיה במעבר הראשי של הבית ולא ליד דלת הכניסה, שם יש תנועה ורעש.

במקביל, עברו על הבית בעיניים של כלב סקרן. כבלי חשמל חשופים, נעליים על הרצפה, פחי אשפה פתוחים, צמחי בית שעלולים להיות רעילים ומוצרי ניקוי בארונות נמוכים הם מוקדי סיכון. במרפסת ובחצר כדאי לוודא שאין פרצות בגדר ושהמעקה גבוה ויציב מספיק. רצועה, קולר עם תג שם וקולר גיבוי, שקיות איסוף וחטיפים קטנים לאילוף צריכים להיות מוכנים מראש.

היום הראשון: פחות זה יותר

הטעות הנפוצה ביותר ביום הראשון היא להזמין את כל המשפחה המורחבת והחברים לפגוש את החבר החדש. מבחינת הכלב, מדובר בעומס חושי עצום. מומלץ לשמור על אווירה רגועה, לאפשר לו לרחרח את הבית בקצב שלו ולא לרדוף אחריו או להרים אותו על הידיים.

כדאי להתחיל בטיול קצר בסביבה הקרובה לפני הכניסה הביתה, כדי שיוכל להתרוקן ולהכיר את ריחות השכונה. בתוך הבית, הראו לו את פינת המים ואת המיטה, ואז פשוט תנו לו זמן. יש כלבים שמתמקמים מיד על הספה ויש כאלה שמסתתרים מתחת לשולחן במשך שעות. שתי התגובות נורמליות לחלוטין.

כלל שלושת השלבים

מאלפים ומתנדבים בעמותות מדברים לא פעם על תהליך הסתגלות בשלושה שלבים. בימים הראשונים הכלב עשוי להיות מבולבל, לאכול מעט, לישון הרבה או דווקא להיות דרוך ולא להירדם. בשבועות שאחרי הוא מתחיל להבין את השגרה, להכיר את שעות הטיולים והאוכל ולהראות יותר מהאופי האמיתי שלו. ורק אחרי כמה חודשים רבים מהכלבים מרגישים באמת בבית.

ההבנה הזאת חשובה, כי היא מורידה ציפיות לא מציאותיות. כלב שנראה שקט מאוד בשבוע הראשון עשוי לגלות אנרגיה רבה כעבור חודש, וכלב שנבח על כל רעש בהתחלה עשוי להירגע לגמרי. חשוב לא לקבל החלטות דרסטיות מוקדם מדי, ולתת לתהליך את הזמן שהוא צריך.

שגרה ברורה בונה ביטחון

כלבים אוהבים צפיות. כשהם יודעים מתי יוצאים לטיול, מתי מקבלים אוכל ומתי הולכים לישון, רמת הלחץ שלהם יורדת. נסו לקבוע שעות קבועות פחות או יותר לארוחות ולטיולים, ולשמור עליהן גם בסופי שבוע. כדאי שכל בני הבית ישתמשו באותן מילים לפקודות בסיסיות, כדי לא לבלבל את הכלב.

בשבועות הראשונים מומלץ גם לתרגל פרידות קצרות. צאו מהבית לכמה דקות, חזרו בלי חגיגות גדולות, והאריכו בהדרגה את משך ההיעדרות. כך הכלב לומד שהיציאה שלכם היא דבר רגיל ושאתם תמיד חוזרים, והסיכוי לפתח חרדת נטישה קטן.

• הקפידו על טיול בוקר וטיול ערב קבועים, גם בימים עמוסים.
• תנו חטיף קטן או שבח בכל פעם שהכלב עושה את צרכיו בחוץ.
• הימנעו מעונשים, שמגבירים פחד ופוגעים באמון.
• תעדו את ההתנהגויות שמדאיגות אתכם, כדי לשתף את איש המקצוע אם יהיה צורך.

בריאות, וטרינר ורישום

רוב העמותות מוסרות כלבים לאחר חיסונים, שבב וסירוס או עיקור, אבל כדאי לקבל את כל המסמכים ולוודא שהפרטים בשבב מעודכנים על שמכם. בשבועות הראשונים מומלץ לקבוע ביקור היכרות אצל וטרינר קבוע, שיבדוק את מצבו הכללי, ימליץ על טיפול נגד פרעושים וקרציות ויתאים סוג ומינון של מזון.

אם הכלב מראה סימנים של שלשול ממושך, הקאות, חוסר תיאבון שנמשך יותר מיום או יומיים או צליעה, אל תחכו. לפעמים מדובר בלחץ של מעבר, אבל רק וטרינר יכול לשלול בעיה רפואית. גם שינוי מזון כדאי לעשות בהדרגה, על פני כמה ימים, כדי לא להעמיס על מערכת העיכול.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

חלק מהכלבים המאומצים מגיעים עם פחדים, רגישות למגע או תגובתיות לכלבים אחרים ברחוב. זה לא אומר שהאימוץ נכשל. מאלף שעובד בשיטות של חיזוק חיובי, או מאלף התנהגותי, יכול לעזור להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות ולבנות תוכנית עבודה מותאמת. רוב העמותות גם ישמחו לייעץ ולהפנות לאנשי מקצוע שהן סומכות עליהם.

חשוב לפנות מוקדם ולא לחכות שההתנהגות תתקבע. עבודה הדרגתית ונכונה בחודשים הראשונים חוסכת הרבה תסכול בהמשך.

ילדים, בעלי חיים נוספים וכללי הבית

אם יש בבית ילדים, הסבירו להם מראש שהכלב החדש צריך שקט ושאסור לחבק אותו בחוזקה, להפריע לו כשהוא אוכל או לגשת אליו כשהוא ישן בפינה שלו. כדאי לקבוע יחד כללים פשוטים, למשל מי ממלא את קערת המים ומי מצטרף לטיול הערב, כך שהילדים ירגישו שותפים ולא רק צופים מהצד. אם יש בבית כלב או חתול נוסף, ההיכרות צריכה להיות הדרגתית ומפוקחת, רצוי בהתחלה בשטח ניטרלי או מבעד לשער, עם הרבה חיזוקים חיוביים לשני הצדדים. החליטו מראש גם על כללי הבית, למשל אם מותר לעלות על הספה או לישון בחדר השינה, ושמרו עליהם מהיום הראשון. קל הרבה יותר להתחיל עם גבולות ברורים מאשר לשנות הרגלים אחרי שכבר התקבעו.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא מתנה גדולה, גם לכלב וגם למשפחה. הכנה מוקדמת של הבית, יום ראשון רגוע, שגרה ברורה, ליווי וטרינרי וסבלנות רבה הם המפתח לתקופת הסתגלות מוצלחת. תנו לכלב זמן להכיר אתכם, ותגלו שהאמון שנבנה לאט הוא גם האמון היציב ביותר.