בדיקות תקופתיות לגברים: מה כדאי לבדוק בכל עשור ולמה לא לדחות

יש בדיחה ישנה שאומרת שגבר הולך לרופא רק בשני מקרים: כשהוא כבר לא מסוגל ללכת, או כשאשתו קבעה לו תור. כמו כל בדיחה טובה, יש בה הרבה אמת. מחקרים בעולם ובישראל מראים שגברים מגיעים פחות לבדיקות מניעה, מדווחים פחות על תסמינים ומחכים זמן רב יותר עד שהם פונים לטיפול. התוצאה היא שמחלות שאפשר היה לגלות מוקדם ולטפל בהן ביעילות מתגלות לעיתים בשלב מאוחר. החדשות הטובות הן שרוב הבדיקות החשובות פשוטות, זמינות בקופות החולים ולוקחות זמן קצר.

למה גברים נמנעים מבדיקות

הסיבות מגוונות. חלק מהגברים פשוט מרגישים טוב ולא רואים סיבה לבדיקה. אחרים חוששים לשמוע בשורות רעות ומעדיפים לא לדעת. יש גם גורם תרבותי: הדימוי של הגבר החזק שלא מתלונן ולא נזקק לעזרה עדיין חזק בחברה הישראלית, ובמיוחד אצל גברים שגדלו על ערכים של צבא ועמידות.

אבל בדיקות מניעה הן בדיוק ההפך מחולשה. הן כלי לשמור על הגוף כשהוא עוד בריא, וללכוד בעיות לפני שהן הופכות למשבר. בדיוק כמו טיפול שוטף ברכב, שנעשה לפני שהמנוע נתקע באמצע הכביש. הרבה מהמחלות הנפוצות אצל גברים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת ושומנים גבוהים בדם, לא גורמות לשום תחושה במשך שנים, ורק בדיקה יכולה לגלות אותן.

בשנות העשרים והשלושים

בגילים הצעירים רוב הגברים בריאים, אבל זה הזמן לבנות בסיס. מומלץ למדוד לחץ דם מדי פעם, לבצע בדיקת דם כללית שכוללת שומנים וסוכר לפי המלצת רופא המשפחה, ולשים לב למשקל ולהיקף המותניים. גברים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב, סוכרת או סרטן צריכים לספר על כך לרופא, כי ייתכן שיומלץ להם להתחיל בבדיקות מסוימות מוקדם יותר.

בגילים האלה כדאי גם להכיר את הגוף. בדיקה עצמית של האשכים, שאפשר ללמוד לבצע בקלות, עוזרת לזהות שינויים כמו גוש או נפיחות. סרטן האשכים אמנם נדיר יחסית, אבל הוא שכיח יותר דווקא אצל גברים צעירים, ובגילוי מוקדם סיכויי הריפוי גבוהים מאוד. גם בדיקת עור לשומות חשודות חשובה, במיוחד בארץ שטופת שמש כמו ישראל.

בשנות הארבעים

העשור הזה הוא נקודת מפנה. הסיכון למחלות לב וכלי דם, לסוכרת מסוג שתיים וליתר לחץ דם עולה, ולכן בדיקות הדם ומדידות לחץ הדם צריכות להיות סדירות יותר. זה גם הזמן לחשבון נפש על אורח החיים: עישון, תזונה, אלכוהול, פעילות גופנית ושינה.

רופא המשפחה יכול להעריך את הסיכון הכללי למחלות לב על סמך כמה נתונים, כמו גיל, לחץ דם, שומנים, עישון והיסטוריה משפחתית, ולהמליץ על צעדים בהתאם. לפעמים מדובר בשינוי הרגלים בלבד, ולפעמים בטיפול תרופתי. כדאי גם לבדוק ראייה אצל אופטומטריסט, כי בגילים האלה מתחילים שינויים בראייה לקרוב, ולפעמים מתגלות בעיות נוספות.

מגיל חמישים ומעלה

מגיל חמישים מתווספות לרשימה בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל מקובלת בדיקת דם סמוי בצואה אחת לתקופה, ובמקרים מסוימים קולונוסקופיה. סרטן המעי הגס הוא מהסרטנים הנפוצים, ובגילוי מוקדם הוא ניתן לטיפול יעיל. הבדיקה פשוטה וזמינה בקופות החולים, וכדאי לא לדחות אותה.

נושא נוסף בגילים האלה הוא הערמונית. בדיקת PSA היא בדיקת דם שיכולה לסייע באבחון, אבל יש לה גם מגבלות, והשאלה אם לבצע אותה ומתי צריכה להיות מוחלטת יחד עם הרופא, בהתאם לגורמי הסיכון האישיים. כדאי גם לשים לב לתסמינים כמו קושי במתן שתן, תכיפות או התעוררות בלילה, ולדווח עליהם.

הבריאות שמתחת לפני השטח

מעבר לבדיקות הגופניות, יש היבטים שגברים נוטים להתעלם מהם במיוחד. בריאות השיניים, למשל, קשורה לבריאות הכללית, וביקור אצל רופא שיניים פעם או פעמיים בשנה חשוב. גם השמיעה ראויה לבדיקה, במיוחד אצל גברים שעבדו בסביבה רועשת או שירתו בתפקידים קרביים.

וכמובן, הבריאות הנפשית. דיכאון, חרדה ושחיקה מופיעים אצל גברים לעיתים קרובות בצורה פחות מוכרת, כמו עצבנות, שתייה מוגברת, עבודה בלי הפסקה או התרחקות מהמשפחה. שיחה עם רופא המשפחה על מצב הרוח היא חלק לגיטימי ומתבקש מבדיקה תקופתית.

איך הופכים את זה להרגל

הדרך הטובה ביותר להתמיד היא לקבוע מועד קבוע. למשל, בדיקה כללית בכל שנה סביב יום ההולדת, או תור קבוע לרופא המשפחה פעם בשנה. אפליקציות קופות החולים מאפשרות לראות תוצאות בדיקות, לקבל תזכורות ולקבוע תורים בקלות, כך שהתירוץ של חוסר זמן פחות רלוונטי.

כמה צעדים פשוטים שיעזרו להתחיל:

• לקבוע תור לרופא המשפחה לשיחת בדיקה כללית, גם אם אין תלונות.
• לבקש הפניה לבדיקות דם בסיסיות ולבדוק את התוצאות יחד עם הרופא.
• לרשום את ההיסטוריה הרפואית של ההורים והאחים ולשתף אותה.
• לבדוק אילו בדיקות סקר מומלצות לגילך ולוודא שבוצעו.
• לשתף את בת הזוג או בן הזוג בתוכנית, כדי שיהיה מי שיזכיר.

מה עושים עם התוצאות

בדיקה היא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא להבין את התוצאות ולפעול לפיהן. גברים רבים מקבלים תוצאות באפליקציה, רואים ערך מסומן באדום ומחליטים שזה כנראה לא חשוב, או להפך, נבהלים ומחפשים תשובות בפורומים. הדרך הנכונה היא לקבוע שיחה קצרה עם רופא המשפחה ולעבור יחד על הממצאים.

לפעמים ערך חריג אחד אינו מעיד על בעיה, ויש צורך בבדיקה חוזרת. במקרים אחרים, הרופא ימליץ על שינוי בתזונה, על פעילות גופנית או על מעקב בעוד כמה חודשים. כדאי לשמור עותק של התוצאות לאורך השנים, כדי לראות מגמות. עלייה הדרגתית בסוכר או בלחץ הדם, למשל, חשובה לפעמים יותר מערך בודד.

לסיכום, בדיקות מניעה הן אחד הכלים היעילים ביותר לשמירה על בריאות לאורך שנים. הן לא לוקחות הרבה זמן, רובן זמינות בקופות החולים, והן יכולות לגלות בעיות כשעוד קל לטפל בהן. ההמלצות כאן הן כלליות, ותוכנית הבדיקות המדויקת צריכה להיקבע יחד עם רופא המשפחה, בהתאם לגיל, להיסטוריה ולגורמי הסיכון האישיים. כדאי להתחיל עכשיו, לא כשמשהו כבר כואב.